ביטוח ישיר חב' לביטוח בע"מ נ' שניידמן

פסק דין

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים בה היו מעורבים שני רכבים, רכב מס' רישוי 51-726-27 המבוטח ע"י ביטוח ישיר (להלן: "התובעת") , ובין רכב מס' רישוי 86-216-16 נהוג בידי הגב' אירנה שניידמן (להלן: "הנתבעת"),  שני הרכבים התנגשו כשרכב התובעת מבקש להיכנס לחניה ואילו רכב הנתבעת החל ביציאה מחניה, לרכב המבוטח על ידי התובעת נגרמו נזקים.

רקע:

ביום  23.3.2007 ברח' השושנים בפתח תקוה, ארעה תאונת הדרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה"). לאחר התאונה שילמה הנתבעת סך של 933 ₪ בגין השתתפות עצמית ישירות למוסך, ועוד 2 צ'קים בסך 750 ₪ כל אחד למבוטחי התובעת (הנתבעת כיבדה רק שיק אחד של 750 ₪, את השני ביטלה). הנתבעת ראתה בסכומים הנ"ל סילוק סופי מלא ומוחלט של המחלוקת בינה לבין נהג הרכב המבוטח לעניין הנזקים בגין קרות התאונה. אך כעבור מס שנים קיבלה לידיה תביעה זו בה היא נתבעת בסכומים גבוהים יותר על נזקים הנטענים להיות הנזקים הישירים שנגרמו לרכב המבוטח באותה תאונה מיום 23.3.2007.

מטעם התביעה העיד בפני מר אייל קטן מבוטח התובעת שנהג ברכב המבוטח ע"י התובעת (להלן: "הרכב המבוטח"). מטעם ההגנה העידה הנתבעת בעצמה.

עיקר טענות הצדדים:

המחלוקת העיקרית בתיק, הינה לעניין הסכומים ששולמו על ידי הנתבעת ביום התאונה, לשיטת הנתבעת, מעמדה של התובעת בתיק נובע מהיותה המבטחת של המבוטחים וכי אין למבטחת זכויות מעבר לזכותם של המבוטחים, לכן אם המבוטחים ויתרו על זכותם, אין לנתבעת זכות עמידה עצמאית נגד הנתבעת.

טענה נוספת מפיה של הנתבעת, הינה בשאלת האחריות לתאונה שכן, לגרסתה הרכב המבוטח הוא זה שפגע בה בעוצמה עת נסע במהירות עצומה: "הוא הגיע מהר מאוד בצורה מטורפת והתפרץ למקום החניה".

דיון והכרעה;

לאחר עיון בכתבי הטענות ויתר הסמכים בתיק , עדויות העדים ובאישור התשלום שהוגש לתיק בית המשפט כמוצג (ת/1) הגעתי למסקנה, כי איני יכול לשלול סבירות ההנחה לפיה הסכום ששולם על ידי הנתבעת, הינו על חשבון ההשתתפות העצמית, הנחת העדר תביעות וירידת ערך. אם כי, אין על כך ראיה ישירה, ניתן להיעזר במבחן הסבירות כאשר נזק שנגרם בסך כ- 6,500 ₪ אין זה סביר שהמבוטח יוותר על כל זכויותיו כנגד תשלום של 1,500 ₪, מה גם שבעניין הסכום 933 ₪ נרשם במפורש שזה על חשבון ההשתתפות העצמית מה שאומר שהנתבעת ידעה במעמד התשלום שהמבוטח עומד לפנות לחברת הביטוח שלו.

באשר לאחריות לתאונה, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי כי מרבית האחריות לקרות התאונה מוטלת על הנתבעת.

עד התביעה העיד בפני :

"החניה היתה עם הפנים לכיוון המדרכה. אני התכוונתי להחנות בצד שמאל. לפני שהיא יצאה, הרכב שלה חנה בצד שמאל. ביני לבינה היו רכבים נוספים. באתי להיכנס לחניה פנויה ואז היא יצאה. מכונית אחת שתיים היה מרחק בינינו. החלק הקדמי ימני שלה פגע בי בצד השמאלי בדלת הקדמית שמאלית. אחרי זה היא יצאה בהיסטריה והתחילה לבכות ואמרה שאין לה ביטוח צד ג' ושום דבר. הצעתי לה ללכת למוסך ונסתדר על התשלום." (עמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 27.3.2012 ש' 13-18).

הנתבעת העידה:

" אני חניתי בצד שמאל והא בא מימיני כאשר בכיוון הנסיעה שלו הוא ב-90 מעלות עם החזית שלי. על ידי לא היה מקום חניה. אני התחלתי לצאת מהחניה. יצאתי אולי מטר ולא יותר במהירות התחלתית והוא נסע באלכסון ואני פגעתי בו עם הפינה שמאלית קדמית של רכבי והוא נפגע בצד שמאל שלו. אני לא יודעת איך הוא נסע. כנראה הוא רצה להיכנס לפה. אני לא בטוחה שהוא היה מכיר את המקום. כשהתחלתי לצאת מהחניה לא ראיתי אותו כי הוא הגיע מהר מאוד בצורה מטורפת והתפרץ למקום החניה.

אחרי האירוע, יצאתי מהרכב כדי לקבל פרטים והוא לא רצה לצאת. הוא קרא לאשתו. הגיעה אשתו ואז נתתי להם את כל הפרטים שלי, והם לא רצו לתת לי את הפרטים של הביטוח.
הם דרשו ממני שאני אשלם במקום ושאגיע למוסך. שם היו גם צעקות. אשתו ממש צעקה עלי ואני הייתי בהלם. הם היו שניים. הם דרשו ממני שאשלם עכשיו והיא ממש צעקה. בסופו של דבר הם דרשו ממני שאני אשלם, ואני שילמתי וחתמו לי שהם לא ייקחו ממני כסף, לא הם ולא הביטוח.

נתתי להם גם שיקים. הם חתמו לי על ת/3. הם נתנו לי העתק. אני לא הייתי אשמה. שילמתי כי לא היה לי ביטוח מקיף לרכב ובכל מקרה אני אצטרך לשלם לעורך דין גם כשאני לא אשמה. ומצד שני, הם ממש דרשו וצעקו עם לחץ." (עמ' 6 לפרוטוקול ש' 5-18).

לאחר ששמעתי את העדים והקשבתי היטב לדברי הנהגים המעורבים, עיינתי בתמונות הנזק, אני קובע כי התאונה התרחשה עקב חוסר זהירותה של הנתבעת בעת יציאתה מהחניה מבלי לנקוט משנה זהירות ביציאה מחניה.

יחד עם זאת, אני מקבל את טענתה של הנתבעת, כי רכבה נסע במהירות התחלתית בעוד שרכב התובעת נסע במהירות כפי שניתן להתרשם מתמונות של הנזק ולפיכך אני רואה לחייב את נהג התובעת באשם תורם בשיעור של 20%.